9 לפברואר 2012: פתיחת התערוכה שלי
שלא תצא כמוני, גלריה גרשטיין

האירוע בפייסבוק.
תערוכת היחיד שלי במוזיאון רמת גן,
נחזור אלייך בהקדם, מוצגת בימים אלו
נחזור אלייך בהקדם | דן אלון
בתערוכתו נחזור אליך בהקדם, מציג דן אלון רישומים, ציורים וגובלן שנעשו בשנים האחרונות, ומייצר ביניהם הקשרים עכשוויים בחלל. בעבודותיו נוכחת אמביוולנטיות ביחס לנוסטלגיה ולמסורת תרבותית. בין הדימויים בתערוכה ניתן למצוא דיוקן עצמי אקספרסיבי בטושים, מספר ציורים כתומים, רישום של היטלר וקופסת מרק.
במרכז חלל התערוכה עומדת מכתבה ומעליה שולחן עגול והפוך. על גבי השולחן ניצבת צנצנת המשקפת את העומדים מולה, ובתוכה פרחים מפלסטיק. לצד הצנצנת, מונח פתק בכתב יד, ובו רשומות המלצות והוראות התנהגות. אוסף הפרטים המתכתב עם סיפורה המרובד של עליסה בארץ הפלאות, מקבל הסטה קומית לאור העובדה שליד השולחן אין כסא, אך בציורים על גבי הקיר יושבים אנשים.
התערוכה שעשויה להראות מחויכת, נושאת על כתפייה משקל תרבותי, אסתטי, העוסק גם בטעם טוב ובטעם רע, במקורות ההשראה של אמן ובשאלות עקרוניות על המדיום הציורי. האקט של "הוצאת חפצים מתוך הציור", והכנסתם אל חלל התערוכה, מעלה שאלות, מי קדם למי , הביצה או התרנגולת, ומתי רהיט מפסיק להיות רהיט והופך ל- ready made.
איילת השחר כהן, ינואר 2012
אייטם קצר אודות התערוכה בהיום שהיה: נחזור אלייך בהקדם. כתבה אודותיי בעכבר העיר.
פרטים נוספים בבלוג של סדרת התערוכות | האירוע בפייסבוק.
ועכשיו.. ברוכים הבאים.
באתר זה תוכלו לראות עבודות שהוצגו בחללים שונים: ציור בתערוכות בארץ ובעולם, בספרי קומיקס בארץ ובעולם וברחבי האינטרנט. כמו כן אפשר למצוא כאן מאמרים שלי ויצירות תסכית. כל העבודות למכירה | רשימת תערוכות.
אני מאמין
אני מאמין ברב-מדיומליות ושלדברים אין ערך משל עצמם, אלא הכל תלוי בהקשר, ובהינתן הקשר שכזה יגור זאב עם כבש. חיבורים בין מדיומים מייצרים ייצוג פוליטי ואסתטי מרענן וחדש בעולם. לא באמת המצאתי את זה, אבל אני חושב שסלבוי ז'יז'ק וג'ודית בטלר אומרים זאת היטב - והקריאה בהם, כמו גם הזליגה בין התחומים באקדמיה בעשורים האחרונים משפיעה מאד על הפרקטיקה שלי.
כאמור, באתר תוכלו לראות את הפרקטיקה המשולבת שלי: אני צייר חבר גלריה P8 ביפו, אמן קומיקס במסגרת הצד כרום הנדל עם נועם נאומובסקי ויוצר פרפורמנס ותסכיתים לאינטרנט במסגרת הצמד שני ימים ולילה עם שני ברונר. העבודה שלי כוללת מחקר תרבותי מקיף, וכשהמחקר הנקודתי מסתיים – אני סוגר עצמי בחדר ומייצר דימויים, כתבים וציורים מהראש. אין מודלים, אין רפרנס, סימולקרה ממעמקי הזיכרון שלי. אני מנסה לייצר את השילוב בין הפרטי שלי לבין הציבורי, ללא נאמנות לזמן קונקרטי (גם אם הוא מצוין ביצירה) או לפנים-חוץ מציאותיים.
אני מנסה לדחוס לפורמט כמה שיותר סרדינים: דמויות, מקומות, רקעים, מבנים, בת-זיכרון מהדהדת. מנסה להשליך הצידה קטגוריות בינאריות, ערכים או זמן – ומשתדל לייצר צייטגייסט בלבד. בדרך כלל מה שמעניין אותי כאובייקט הוא הפורטרט (בכל המדיומים שאני עוסק בהם, גם אם הם טקסטואליים בלבד). הם צלליות של אנשים שאולי היו גיבורי תרבות, בני משפחה או חברים דמיוניים. בדרך כלל האובייקטים הללו יובאו בצורה קלאסית (דיוקן, טבע דומם, פנים, חוץ, טבע) אבל עם קריצה והומור, ביקורת וחוסר יציבות. בשנים האחרונות העבודה שלי עוסקת בשילוב בין קומיקס ישראלי לאמנות גרמנית (בעיקר של תחילת המאה ה-20). השילוב ביניהם מאפשר לי לראות בצלילות את המצב הפוליטי בישראל. כדי לשמור על יושרה אני מעדיף פתרונות חזותיים שאינם פתרונות של ממש.
צור קשר
|